השתלשלות חוק ההשתמטות

תמותו ולא נתגייס

ממשלת נתניהו התחייבה בהסכמים הקואליציונים להסדרת מעמד בני הישיבות בחקיקת יסוד שתמנע התערבות עתידית של בג"ץ (שפסל בשורה של פסיקות את ההסדרים הקודמים בשל חוסר חוקתיות ופגיעה בעקרון השוויון). 
ומאז הממשלה מבטלת הסדרים חוקיים רבי שנים, בג״צ נדרש להתערבות שיפוטית אינטנסיבית, הציבור המשרת במאבק מתמשך נגד החוק, והקואליציה בטלטלות פוליטיות, ביניהן פיטורי שר הביטחון והדחת ראש ועדת חוץ ובטחון בכנסת.
תרגילי הקואליציה להעברת החוק
המאבק האזרחי על החוק
דבר היועמ״שית ופסיקות בג״צ
אין גיוס ואין אכיפה: הנתונים

גלגוליו של חוק ההשתמטות - הלו״ז


שיטות הממשלה להעברת ההשתמטות

1. החלת "דין רציפות" על חוק ישן

החלת דין רציפות על הצ״ח הגיוס מהכנסת הקודמת (ממשלת בנט-לפיד), כדי להתקדם ישירות לשלבי ההכנה לקריאה שנייה ושלישית.

2. שימוש בהחלטות ממשלה זמניות לעקיפת החוק

יוני 2023 - פוקע תוקף חוק הגיוס הקודם והממשלה בהחלטה 682, מנחה את שר הביטחון להורות לצה"ל להימנע באופן גורף מגיוס חרדים עד מרץ 2024. (בג"ץ קובע בהמשך כי לממשלה אין סמכות להורות על אי-אכיפה כזו)

3. הדחת גורמים מעכבים ומינוי "נאמנים"

פיטורי שר הביטחון גלנט: נתניהו מפטר את גלנט בפעם השנייה (נובמבר 2024), בשל התנגדותו לחוקי ההשתמטות.
החלפת יולי אדלשטיין: אדלשטיין, כיו"ר ועדת החוץ והביטחון, מציב תנאים נוקשים לחוק, ולכן ביולי 25 הליכוד מחליף אותו בביסמוט שמקדם במרץ את החוק.

4. "חוק המעונות" לעקיפת סנקציות כלכליות

כדי לנטרל את הלחץ הכלכלי שיצרה פסיקת בג"ץ (שאסרה על סבסוד מעונות יום למשפחות שבהן האב אינו מתגייס), קידמה הממשלה את "חוק המעונות" שקובע שהסבסוד יתבסס על תעסוקת האם בלבד, ובכך מאפשר את המשך המימון הממשלתי למשפחות חרדיות שתלמידיהן משתמטים.

5. ריכוך יעדי הגיוס ומנגנוני הפיקוח

הממשלה מכניסה לחוק מנגנונים שמסכלים גיוס:
יעדים נמוכים וגמישים: יעדי גיוס נמוכים משמעותית מהצורך הצבאי, תוך מתן סמכות לשר הביטחון לקבוע את היעדים בפועל במקום לעגנם בחקיקה קשיחה.
הכללת שירות אזרחי: ניסיון להכליל שירות אזרחי-לאומי בתוך יעדי הגיוס לצה"ל כדי להציג מצג של עמידה ביעדים ללא גיוס צבאי ממשי.
סנקציות חלשות: הצעה לסנקציות מוסדיות (על הישיבות) במקום סנקציות אישיות על המשתמטים, ודחיית הפעלתן בכמה שנים.

6. הצמדת החוק לאישור התקציב

החרדים הציבו אולטימטום לפיו לא יתמכו בתקציב ללא העברת חוק הגיוס, מה שאילץ את נתניהו לנסות ולקדם פתרונות מהירים כדי למנוע את נפילת הממשלה ובחירות.

7. ניצול מצבי חירום ודחיית הליכים

השימוש במצב הביטחוני, ובמיוחד "שאגת הארי" ב-2026, כתירוץ להורדת חוק הגיוס מסדר היום תוך הבטחת המשך התקציבים לישיבות במתכונת אחרת. המלחמה אפשרה לממשלה לבקש דחיות חוזרות ונשנות מבג"ץ בטענה כי גורמי המקצוע עסוקים בלחימה ואינם פנויים לגיבוש מדיניות אכיפה.

מאבק הציבור המשרת

(נגד חוק ההשתמטות)

31.3.23 – "ליל גלנט": בעקבות הודעת נתניהו על פיטורי שר הביטחון יואב גלנט (שהזהיר מהשלכות חוק הגיוס וההפיכה המשטרית על לכידות צה"ל), יצאו מאות אלפי אזרחים להפגנות ספונטניות ברחבי הארץ. אירוע דומה ("ליל גלנט 2") התרחש ב-5 בנובמבר 2024 לאחר פיטוריו השניים של גלנט.

פברואר-אפריל 2024 – החרפת המחאה האזרחית: ב-26.2.24 הפגנות בירושלים סביב בית המשפט שדן בבג״צ ההשתמטות תחת הסיסמא ״אח אמיתי נכנס מתחת לאלונקה״, ב-30.3.24 הפגנות המוניות במספר מוקדים; בתל אביב נחסמו נתיבי איילון והודלקו מדורות מול הקריה, ב-31.3.24 אחים לנשק מגיעים למאה שערים וצועדים שם לשירת גולני שלי וקריאות ״גיוס עכשיו״. באפריל נמשכו חסימות הצירים והפגנות מול בית ראש הממשלה בירושלים.

מאי 2024 – קמפיין "די לאפליה בין דם לדם": "אימהות בחזית"ו״אמא ערה״ בקמפיין ארצי נרחב נגד המתווה המוצע, תחת הסיסמה "מי שמאמין לא משתמט".

מאי 2025 – מבצע "צווי גיוס" בבני ברק: "אחים לנשק" חילקו אלפי צווי גיוס סמליים בתיבות דואר בבני ברק במחאה על שלא הוצאו צווים ל-80,000 חייבי הגיוס החרדים. ביוני 2025 הפגינו ארגוני אמהות מול בית הנשיא בקריאה להפסקת "סיכון החיילים לקידום נרטיב משיחי".

נמות ולא נתגייס (הפגנות החרדים)


מרץ-מאי 2024 – "לכלא ולא לצבא": הפגנות סוערות של פלגים חרדיים נערכו בירושלים ובערים חרדיות נוספות נגד יעדי הגיוס והסנקציות הכלכליות.

אוגוסט 2024 – עימותים בלשכות הגיוס: ב-21 באוגוסט נרשמו עימותים קשים בין מפגינים חרדים לשוטרים מול לשכת הגיוס בירושלים.

30 באוקטובר 2025 – "עצרת המיליון": הפגנת ענק בהשתתפות 200,000 עד 300,000 חרדים מכל הזרמים (דגל התורה, אגודת ישראל וש"ס) נערכה בגשר המיתרים בירושלים. העצרת, שכונתה "זעקת התורה", נערכה בעקבות מעצר תלמידי ישיבה עריקים ופסיקות בג"ץ. במהלך ההפגנה נרשמו אירועי אלימות כלפי כוחות ביטחון וכתבי תקשורת.

דצמבר 2025 – חסימות כביש 4: מפגינים חרדים חסמו את כביש 4 באזור צומת גהה. במהלך ההפגנה ב-8 בדצמבר, רכב פרץ לתוך קהל המפגינים ופצע אחד מהם באורח בינוני.

ינואר 2026 – תקיפת כנס חטיבת "החשמונאים": חרדים קיצוניים פרצו לכנס הוקרה בבני ברק שנערך עבור הורי חיילי החטיבה החרדית החדשה, ותקפו את החיילים והמפקדים במקום.

דבר היועצת המשפטית לממשלה

היועמ"שית, גלי בהרב-מיארה, באופן עקבי נוקטת בקו נחרץ הדורש אכיפה שוויונית:

התנגדות לחוק הגיוס ("מתווה ביסמוט"): היועמ"שית קבעה כי הצעת החוק "נותנת מענה לצורכי הישיבות ולא לצורכי הביטחון". היא הדגישה כי החוק יוצר תמריץ שלילי לגיוס ומעגן את חוסר השוויון לטווח ארוך.

חוות דעת על "חוק המעונות" (נובמבר 2024): בהרב-מיארה קבעה כי החוק אינו חוקתי, שכן הוא נועד לעקוף את חובת הגיוס על ידי מתן סבסוד למשפחות משתמטים. היא טענה כי ההסדר פוגע בשוויון ומעודד השתמטות פסולה.

אזהרה מפני משבר חוקתי (ינואר 2026): בהודעה חריפה לבג"ץ, מסרה היועמ"שית כי התנהלות הממשלה מהווה "סכנה של ממש לקיומו של המשטר הדמוקרטי" ופוגעת בעקרון הפרדת הרשויות.

האשמת הממשלה בביזיון פסק הדין (פברואר-מרץ 2026): היועמ"שית קבעה כי הממשלה ביזתה את פסיקת בג"ץ בכך שלא גיבשה תוכנית לשלילת הטבות כלכליות ממשתמטים, למרות שהוכח שסנקציות אלו יעילות. היא ציינה כי אף משרד ממשלתי לא העביר פירוט של סנקציות אפשריות כפי שנתבקש.

בג״צ כשומר הסף (האחרון)

יוני 2023 – פקיעת חוק הגיוס: עם פקיעת התוקף של תיקון 21 לחוק שירות ביטחון, בג"ץ קובע כי אין עוד בסיס חוקי לפטור גורף לבני ישיבות.

מרץ 2024 – צו ביניים לעצירת תקציבים: בג"ץ בצו זמני האוסר על המדינה להעביר כספי תמיכות לישיבות עבור תלמידים שגיוסם לא נדחה כדין, לאחר שפג תוקף של החלטת הממשלה.

25 ביוני 2024 – פסק דין תקדימי - על המדינה לפעול לגיוס מיידי: בהחלטה פה אחד (9-0), בג"ץ קובע כי בהיעדר חוק, על המדינה לפעול לגיוס מיידי של בני הישיבות החרדים. השופטים קבעו כי האפליה בין דם לדם בעיצומה של מלחמה היא בלתי נסבלת.

נובמבר 2025 – "בג"ץ המעקב" (5819/24): בית המשפט קבע כי המדינה אינה מיישמת את פסק הדין באופן מספק והורה לגבש תוך 45 ימים "מדיניות אכיפה אפקטיבית" הכוללת סנקציות פליליות וכלכליות-אזרחיות.

ינואר 2026 – דרישה לתשתית עובדתית: בג"ץ דורש מהמדינה פירוט של כלל ההטבות הניתנות למשתמטים וצעדי אכיפה פוטנציאליים.

מרץ 2026 – ביקורת חריפה וביטול דיונים: ב-1 במרץ 2026 הגדירו השופטים את הודעת העדכון של המדינה כ"מטרידה עד מאוד" וככזו ש"אינה מניחה את הדעת" בכל הנוגע לאכיפה. בשל מבצע "שאגת הארי", בוטל הדיון שהיה קבוע למרץ, אך בג"ץ הדגיש כי "הצורך באכיפת חובת הגיוס – הולך וגובר".

נתוני אכיפה ומציאות הגיוס בשטח

(סוף 2025 - ראשית 2026)

למרות פסיקת בג"ץ מיוני 2024, הנתונים מוכיחים כישלון מערכתי באכיפת הגיוס במגזר החרדי. הנהגת הציבור החרדי, בהובלת הרב דב לנדו, הורתה על סירוב גורף להתייצבות בלשכות הגיוס, ואלו המספרים:
אכיפה פלילית: בג"ץ הגדיר את הודעת המדינה כ"מטרידה עד מאוד" בשל היעדר פעולות אכיפה נגד משתמטים