העדפות צריכה שונות בין מדינות. מדד אחיד חייב להתבסס על סל מוצרים ושירותים קבוע - אבל מדינה אחת צורכת בשר חזיר, אחרת דגים, ואחרת כמעט לא צורכת חלב. אי אפשר לבנות מדד אחד שייצג את ההעדפות של כולם באופן הוגן.

המשכורות שונות לא רק בגובה – אלא גם במבנה. מדינות נבדלות בגובה השכר, מיסוי, הטבות ממשלתיות, ביטוח בריאות, פנסיה ועוד. חיבור פשוט בין "מחירים" ל"שכר" לא משקף בהכרח מה באמת אפשר לקנות בכל מדינה.

קשה לקבוע מה נכנס למדד כזה. האם למדוד הוצאות חיוניות בלבד? לכלול גם חינוך, בריאות, תחבורה? האם להתחשב בפערים בתוך המדינה? כל בחירה כזו משקפת שיקול ערכי, לא רק כלכלי - ולכן אין מדד אחד שמוסכם על כל המדינות.

לכן עדיף לפרק את יוקר המחיה לגורמים נפרדים - כמו מחירים, שכר והכנסה פנויה - ולבחון אותם יחד, בהתאם לשאלה שרוצים לענות עליה.